אמאל'ה ג'וק!
אם הלב שלכם מחסיר פעימה בכל פעם שאתם נתקלתם במקק או חרק בלתי צפוי הגעתם למקום הנכון.
מחקרים מראים כי לפחות 12% מכלל האוכלוסייה סובלים מפוביית חרקים למיניהם, כך שזו אחת מהפוביות השכיחות ביותר.
בפוביה זו קיימים שני רגשות עיקריים והם: הפחד והגועל, המופיע ברמה שונה. אומנם חרדה מג'וקים או מקקים יכולה להישמע לכם סתמית וחסרת חשיבות אולם עבור אנשים מסוימים מדובר בחרדה שפוגעת משמעותית באיכות החיים.
כיצד מתמודדים עם חרדה מחרקים? ואיך מקטינים את החוויה למימדים אמיתיים במקום למפלצתיים וחסרי פרופורציה? בכתבה הנוכחית ננסה לענות על כל השאלות החשובות.
בדרך כלל מי שסובל מפוביה זו, בטוח כי האיום הנו ממשי וסכנה עומדת להתרחש.
הפחד הינו פחד כרוני וקיצוני עד כדי פגיעה בחיי היומיום והחשש שבכל רגע אנו עלולים לפגוש חרק כזה או אחר. אם זה בחלל השירותים, מסדרון, מעליות ובמקומות נוספים ברחבי הבית.
כתוצאה מכך הסובל עלול להגיב בצורה מוגזמת ומביכה, כאשר יש חשש קל שבקלים להמצאות אורח בלתי רצוי בבית, ואפילו עד כדי חוסר יכולת לשהות במקום. יש מי שיגיב בצורה אחרת ויפזר בבית כמות מוגזמת של חומרי הדברה, ויש כאלו שינקו באופן אובססיבי כדי להרחיק את החרקים. כך או כך, מדובר במטען נפשי כבד לחיות איתו ויש לקחת זאת ברצינות.
התסמינים שאדם יחווה בעקבות פוביית החרקים זהה לשאר התסמינים האופייניים במצבי חרדה כמו: הזעת יתר, סחרחורות, בחילות עד כדי הקאה של ממש, דופק מואץ, נשימה לא סדירה, רעידות בגוף, חיוורון ועוד. בנקודה זו חשוב להדגיש, כי למרות כל התסמינים הפיזיים שמורגשים בגוף בצורה עוצמתית בעת החרדה, אתם לא נמצאים במצב של סכנה אמיתית, אלא המוח התרגל לפרש את הסיטואציה כסיטואציה מסוכנת.
בחלק הזה לא נעניק לכם עצות להדברה, כי זה טיפול בסימפטום בלבד, אלא בחרדה שהינה החשש הממשי לקיומכם כאשר אתם נתקלים בחרק.
קודם כל, הצעד הראשון הוא להכיר בבעיה ולפנות לסיוע מקצועי, כיוון שפוביה מכל סוג שהוא, ובפרט מג'וקים היא מטען נפשי רציני וכבד שמומלץ לטפל בו מוקדם ככל האפשר כדי לא לפגוע באיכות החיים.
שנית, מהרגע שבו הפחד נוצר, יש מנגנון שמשמר אותו וגורם לו להמשך לאורך זמן ולעיתים אף לאורך שנים. מה הוא? ניחשתם נכון – ההימנעות.
אדם שמפחד מחרקים ינסה להימנע ממפגש איתם בכל מחיר כדי לא לחוות את החרדה המעיקה. בטווח המידי כמובן שיש תועלת בהימנעות, אך בטווח הארוך צורת פעולה זו מלמדת את המוח שהדבר המפחיד הוא אכן מסוכן, שכן הוא מנסה להימנע ממנו שוב ושוב. הדרך היחידה ללמד את המוח שההפך הוא הנכון, הוא להפגש פנים מול פנים עם גורם החרדה.
למרבה הצער, רוב הסובלים מחרדה מג'וקים או חרקים אחרים כלל לא מגיעים לטיפול. חלקם מתביישים מעצם הפניה, וחלקם לא מודעים לפתרונות שיש לטיפול להציע עבורם.
חשוב לדעת שדווקא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בפוביה מחרקים הוא אחד הטיפולים הפשוטים המתהדרים באחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. בטיפול CBT (הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי) מתמקדים בשינוי דפוסי החשיבה של המטופל והקניית כלים אפקטיביים להתמודדות עם הפחד.
אנו מתחילים בהכרות אישית עם המטופל, חוקרים את ההסטוריה של החרדה, איך האדם מתמודד עמה כרגע והאם הוא מבצע פעולות המשמרות את הבעיה (לעיתים מתבצעות פעולות כאלו באופן לא מודע).
החלק הקוגניטיבי הוא החלק הראשון בטיפול. יחד מנסים לזהות את הגורם העיקרי לחרדה ואת דפוסי החשיבה השגויים הנלווים אליו.
במקביל, החלק השני של הטיפול, החלק ההתנהגותי, מתמקד בחשיפה הדרגתית אל מקור החרדה, בדרך כלל על פי סולם קושי בין 0 ל-10. למשל: החל מישיבה במקום נקי ובטוח, כשהמקק נמצא באחד החדרים הסמוכים עד למצב בו ג'וק הולך או זוחל ממש לידי או אפילו עליי.
המעבר בין השלבים הוא הדרגתי מאוד, ומתרחש רק כאשר המטופל מרגיש שהוא בשל להתקדם.
המחקרים מצביעים על שיפור משמעותי כתוצאה מהטיפול אצל 94% מהמטופלים.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
