הפחד מהחושך, החשש להיכשל במבחן, או ההתרגשות והמתח מראיון עבודה גורלי.
מגיל צעיר מאוד ועד לבגרות, כולנו מתמודדים עם פחדים, חששות ומתחים בחיינו.
אחדים נועדו להתריע בפני סכנה ולשמור על היותנו, בעוד אחרים מסמלים תחנות התפתחות ומעבר בחיינו, משוכות או אתגרים שמצדם השני ממתין לנו שלב חדש ומרגש בחיים. מתי הפחד פוגע בנו?
כאשר הוא מלווה אותנו ללא הפסק, מערער את חיינו ויוצר דפוסי התנהגות מעכבים.
מה בין פחד לפוביה או חרדה ומהי הדרך הנכונה שבה נבצע טיפול בחרדה? הכל במאמר שלפניכם.
מי מאתנו לא חווה רגעי פחד וחרדה בחייו? החל מסכנות מוחשיות ועד לאירועים מרגשים הטומנים בחובם גם מתח ודאגה כמו מבחן נהיגה, חתונה או נסיעה לטיול מסביב לעולם.
למעשה, הן האדם והן חיות רבות מתמודדים עם פחדים ואיומים עוד משחר ההיסטוריה.
מטבעו, הפחד הוא מנגנון אבולוציוני עוצמתי אשר מטרתו אחת: לשמר ולהבטיח את הישרדות המין האנושי.
בעבר, שימש אותנו הפחד על מנת להתריע בפני סכנה קיומית: טורף או אירוע טבע מסוכן.
כיום, בעולם נטול אריות, אך מורכב לא פחות ומרובה אתגרים, הוא מסייע לנו בכדי לאותת על סכנות ואיומים במצבים שונים.
אך לעיתים, גם המנגנונים הטובים ביותר, נוטים להשתבש. במציאות מרובת משימות ומטלות, תחת עומס ולחצים, אנו עשויים לתת פרשנות מוטעית למצבים שונים ולאמץ תפישות והתנהגויות הנובעות מחשש מתמיד וחרדה שאינם בפרופורציה למצב הנתון.
היכן עובר הגבול בין פחד לחרדה, מהם סוגי החרדה הנפוצים וכיצד נוכל להתמודד עמם?
כאמור, הפחד הוא מנגנון הישרדותי אשר עשוי להופיע כתגובה לגירוי ספציפי נוכחי או בעקבות ציפייה לאיום עתידי אשר האדם תופס אותו כמסכן את גופו או את חייו. בעת שאנו חשים פחד, מתרחשים בגופנו שינויים קוגניטיביים כגון ציפייה לפגיעה, שינויים התנהגותיים-גופניים ואף שינויים רגשיים. התגובה ההתנהגותית עשויה להוביל לשלושה מצבים אפשריים, הנקראים גם: "הילחם, ברח או קפא" (Fight Flight or Frezze) בפשטות, מדובר בתגובות התנהגותיות המתארות עימות עם הגורם המאיים, בריחה או במקרים קיצוניים של פחד גם שיתוק או קיפאון. חשוב לציין כי תגובת הפחד חיונית להשרדותנו, והיא טבעית ורציונלית. בעוד הפחד הוא תגובה מיידית ורציונלית לאיום אובייקטיבי ומוחשי, כמו חציית כביש מסוכן, הרי שיש להבדיל בינו לבין פוביה או חרדה, אשר מתארים פחדים לא רציונליים. אומנם דרגות הפחד שונות מאדם לאדם, ואף עשויות להשתנות ממצב למצב אצל אותו אדם, אך המכנה המשותף להן הוא תגובות פרופורציונליות לדרגת הסכנה הטמונה במצב. כאשר תגובת הפחד היא מעבר לכל פרופורציה, נתאר אותה כפוביה או כחרדה.
פחד שאינו רציונאלי מכונה פוביה. למעשה, מדובר בתגובת פחד עקבית לגירוי שהינו לגמרי מעבר לפרופורציה לסכנה המציאותית אותה הוא מייצג.
פעמים רבות, הפוביה עשויה לשבש את מהלך החיים של האדם הסובל ממנה. בפוביה צריכים להתקיים מספר קריטריונים:
לחרדה פנים רבות ומגוונות והיא כרוכה בקושי ובכאב רב עבור אלו הסובלים ממנה. הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות הן במבוגרים ובילדים. החרדה היא מצב תמידי של פחד פנימי אשר אינו תלוי סכנה ממשית או סיטואציה ספציפית. בחרדה, תחושת האיום היא תוצר של מחשבות קטסטרופליות בלבד. כאמור, מצבי חרדה מתגלים בעוצמות שונות ועשויים לגרום למגוון רחב של תופעות, החל מחוסר נוחות וכלה ברעד, הזעה, סחרחורת, דפיקות לב מואצות ועוד.
החרדה חולקת עם הפחד אותם מרכיבים (קוגניטיביים, התנהגותיים גופניים ורגשיים) אך נבדלת ממנו במובן עיקרי. אם בפחד, המרכיב הקוגנטיבי הוא הציפיה לסכנה ברורה וספציפית, הרי שבחרדה המרכיב הקוגנטיבי הוא ציפיה לסכנה עמומה יותר.
בהפרעת החרדה הכללית, המוח עסוק ללא הפסקה בדאגה בנוגע לכל אספקט של החיים: מכלכלי ועד למשפחתי. מדובר באנשים המודאגים באופן קיצוני ותדיר. הבעיה היא לא רק הדאגה אלא המתח הנלווה אליה והעובדה כי היא משתלטת על האדם ועל חייו. לרוב היא מלווה בכאבים במקומות שונים בגוף כגון: כאבי ראש, גב או צוואר.
אחת החרדות הנפוצות הקיימות ומתסמיני החיים המודרניים היא חרדה חברתית. בבסיס החרדה עומד החשש לקבל ביקורת והפחד "ממה יחשבו עליי", כדוגמת פחד מאכילה במקומות ציבוריים או פחד מדיבור מול קהל. לרוב החרדה הזו מולידה הימנעות מאינטראקציות חברתיות וממפגשים חדשים.
התקפי חרדה הם אירועים פתאומיים ונשנים של סימני חרדה פיזיים כדוגמת לחץ בחזה, דופק מהיר, מחנק ועוד ועוד. התקפי החרדה גורמים לסבל רב מכיוון והם מופיעים במפתיע וגורמים לתחושה כי עתיד לקרות משהו רע. אנשים רבים החווים התקפי חרדה בטוחים כי הם עומדים להתעלף, לחוות התקף לב, או חלילה, למות.
הפרעה המאופיינת במחשבות שליליות, טורדניות בלתי נשלטות וחוזרות, המלוות לרוב בטכסים חוזרים, אשר מטרתם להפחית או להעלים את המחשבות. למעשה, הסובלים מOCD מתארים מעגל אינסופי בו המחשבות הטורדניות מייצרות התקפי חרדה. על מנת להפחית את החרדה, הם ינקטו בסט טקסים משלהם: שטיפת ידיים אינסופית, חזרה על פעולות מסוימות, ספירה ועוד. כמובן שהפעילויות הללו יפחיתו את החרדה רק באופן רגעי, ולאחר מכן היא תשוב מחדש במלוא העוצמה.
אולי תתפלאו לשמוע, אך גם ילדים, ממש כמו המבוגרים, עשויים לסבול מפוביות ספציפיות כגון: פחד מכלבים, טיסות, או פחד גבהים, וכן מהפרעות חרדה שונות כגון: הפרעת חרדה כללית, המאופיינת בדאגנות יתר ממצבים שונים דוגמת לימודים, יחסים חברתיים, מחלות ואסונות טבע, או חרדת נטישה, המתבטאת בהצמדות קיצונית להורה או דאגות מוגזמות להורה כאשר הילד איננו בקרבתו.
כבר מהיותו ילד רך בשנים, חשש דביר ממפגש פנים אל פנים עם כלבים. הוא נבעת בראותו כלבים גדולים ואימתניים, וכשהיה פוגש כלב מקרוב, נמלט לצד השני של המדרכה. עם השנים, הוא שם לב שגם כלבים קטנים עוררו בו את אותה חרדה, ובהמשך גם חיות אחרות. אליי הוא הגיע, לאחר שבשלב מסוים הוא הפסיק לבקר ברחובות מסוימים ליד ביתו מתוך חשש שיהיה שם כלב, והפסיק לבקר חבר קרוב שהיה בעל כלב. הסברתי לו בפגישה האישית, שמדובר בכדור שלג של ממש, שאם לא נעצור אותו בזמן, הוא עלול לפגוע משמעותית באיכות החיים, ולהגביל אותו עוד יותר. במהלך הטיפול עם דביר, שילבנו כלי חשיפה מעולם הדמיון המודרך, כדי לאפשר לדביר להתמודד עם הפחד בסביבה שהוא חש בה בטוח. בנוסף, עבדנו באופן ממוקד על דפוסי החשיבה ועל התסריטים שדביר הריץ בדמיונו במטרה לשנות אותם.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
