חרדת נהיגה היא פוביה נפוצה מאוד והתסמינים שלה דומים לאלה של הפרעות חרדה אחרות. למשל: דופק מהיר, הזעה, קצב נשימה משתנה, תחושת מועקה ועוד.
תסמינים אלו יכולים להופיע לאו דווקא כאשר אנו נוהגים, אלא אפילו כאשר אנו רק מדמיינים נהיגה צפויה שלנו.
חרדה מנהיגה מופיעה לעיתים כתגובה לאירוע טראומטי הקשור במעורבות בתאונה או חשיפה לתאונה קשה בה נפגעו אחרים, אך היא יכולה להופיע גם ללא סיבה ברורה.
בבסיס חרדת הנהיגה עומד החשש של הנהג מחוסר אונים ואיבוד שליטה. מה עושים כאשר נתקפים בחרדת נהיגה? והאם המנעות מנהיגה היא הדרך המומלצת? כל זאת ועוד, בכתבה שלפניכם.
איתמר היה רגיל לנהוג ברכב ללא כל בעיה, עד ש… נפגש בעליה.
לרוע המזל, איתמר התגורר באזור מוקף הרים וגבעות, וכדי להגיע לעבודתו מדי בוקר לא היה מנוס מלעלות, ולרדת ואז שוב לעלות…
בכל פעם שנפגש בעליה עם רכבו, הוא היה נתקף במחנק ודפיקות לב מואצות.
מסתבר שלפני שנים, הרכב בו נסע איתמר התדרדר לאחור כשהיה במצב "רוורס",
אירוע שגרם לאיתמר לאבד שליטה על הרכב ולחוש חוסר אונים.
מאז, החרדה ממשיכה ללוות אותו, כאשר הפחד הכי גדול שלו הוא מאובדן שליטה ברכב, במיוחד בעליות.
אדם החווה התקף חרדה בזמן נהיגה עלול לקשר את ההתקף לנהיגה עצמה ולפתח "התניה" במוחו שאומרת: "בגלל שחוויתי התקף חרדה בזמן הנהיגה, בכל פעם שאנהג אחווה התקף חרדה".
אדם כזה, עלול לפתח הימנעות מנהיגה משום שאינו מעוניין לחוות את התסמינים הגופניים המעיקים של החרדה.
גם כאשר יתגבר ויחליט לנהוג, יהיו לו חששות ופחדים שיבואו לידי ביטוי בנקיטת כל מיני פעולות בטוחות מצידו, למשל: נהיגה במהירות נמוכה או הסתכלות מוגזמת במראות צד מהפחד מאובדן שליטה של הרכב, תאונת דרכים או פגיעה באדם אחר.
מה הסוד שהחרד מנהיגה לא יודע? למעשה, בכל פעם שהוא נוקט ב"פעולה בטוחה" בעקבות החרדה שמרגיש, הוא משמר את המצב הקיים והחרדתי. בעצם ההתנהגות שלו הוא מוכיח לעצמו שהנה – בגלל שנסעתי במהירות נמוכה או הסתכלתי במראה לעיתים קרובות לא עשיתי תאונה, לא איבדתי שליטה וכו'. אם הייתי נוסע מהר או לא מסתכל בתדירות מוגזמת אז לבטח הייתי…
לעומתם ישנם אנשים שיפתחו חרדת נהיגה דווקא במצבים ספציפיים מסוימים, למשל: כאשר יש אנשים איתם ברכב וזאת מחשש שיעשו תאונה ויגרמו לפציעתם או חלילה למותם, נהיגה למקומות שהם שלא מכירים, נהיגה מחוץ לעיר מגוריהם, נהיגה ברוורס כאשר הראות לקויה, נהיגה בשעות חשוכות, כשמזג האויר סוער או בכבישים מהירים.
אנשים החרדים ברמה גבוהה מנהיגה יכולים להגיע עד למצב של אי נסיעה כלל ברכב ואפילו בתחבורה ציבורית. לכן, לחרדת נהיגה מומלץ הטיפול שהוכח מחקרית כיעיל ביותר והוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי C.B.T, המאפשר לטפל בהיבטים שונים המרכיבים את תחושת החרדה- בהיבט מחשבתי לצד ההיבט הגופני מנטלי.
הטיפול יתחיל בחשיפה בהדרגה לגירויים המעוררים את החרדה מהקל אל הקשה, פעמים שההתחלה תהיה אפילו רק בחשיפה בדמיון ולאט לאט ההתנסות עולה ברמת הקושי. במצב כזה המטפל לומד וחווה את המטופל ואת רמת החרדה שלו וכן את הפער בין הדמיון למציאות וידע לתת מענה מקצועי ויעיל.
המטפל יסייע למטופל לזהות את המחשבות והפרשנויות המכשילות שמגבירות את החרדה וכן לזהות מתי מתחילה תחושת הפחד או החרדה, מתי היא מתגברת וילמד אותו להחליפן במחשבות יעילות יותר. בנוסף, המטפל יעניק למטופל ארגז כלים איך לעשות זאת באופן יעיל ומקצועי.
הטיפול הוכח כיעיל ביותר בטיפול בחרדת הנהיגה ומתמקד ב”כאן ועכשיו” ובדפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשית. מטרת הגישה הקוגניטיבית התנהגותית היא לסייע למטופלים לשנות את המחשבות המשפיעות על החרדה שלהם, ולשנות את ההרגלים והתגובות לאירועים מעוררי חרדה.
בעזרת הגישה ניתן ללמוד כיצד לשנות מחשבות מעוררות חרדה למחשבות מועילות ופרקטיות וכיצד ניתן להרגיע את המערכת הגופנית בצורה שתקטין את מעגל הקסמים של החרדה.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
