טיפול בדיכאון – מטופלים רבים שואלים אותי: "כיצד מטפלים בדיכאון באופן אפקטיבי"?
קשיים, ימים אפרוריים ומחשבות שליליות הם חלק טבעי מחיינו.
בעולם אידיאלי היינו מצליחים לדלג באלגנטיות מעל כל קושי ולשמור תמיד על חיוך ואופטימיות.
אך במציאות מלאת אתגרים, לעיתים קשה להתרומם מעל משברים הנקרים בדרכנו.
כיצד נבחין בין מצב רוח ירוד לסימני דיכאון הדורשים טיפול? אילו סוגי דיכאון קיימים ומה ההבדלים ביניהם? טיפול בדיכאון – איך עושים זאת בפועל?
הכל במאמר (החיובי) שלפניכם.
דיכאון הינו תופעה נפשית נפוצה המאופיינת במצב רוח מדוכדך לאורך זמן, אובדן של עניין והנאה בדברים, תחושות של ריקנות ואשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה, חוסר תיאבון, חוסר אנרגיה, קשיים בריכוז ועוד.
בדיכאון מתרחש שינוי מהותי במצב הרוח, וכן בדרך שבה האדם רואה את עצמו ואת העולם.
כאשר תחושות כמו דכדוך, עצב ונטיה לבכי מופיעות בליווי תסמינים נוספים כגון כאבי ראש, בטן ועוד, והן נמשכות זמן רב ומשפיעות על התפקוד, ניתן לחשוד שמדובר בדיכאון.
השונות משתנה, ונעה על הטווח שבין דיכאון קל ועד למצבי דיכאון חריפים.
להבדיל מדכדוך קל או תחושת עצב, דיכאון שאינו מטופל עשוי להמשך חודשים ואף יותר, ולפגוע באיכות החיים באופן משמעותי.
על אף שדיכאון הוא מצב שכיח, במקרים בהם הדיכאון לא מאובחן, הוא עשוי לגרום לקשת של קשיים רגשיים ונפשיים, ולכן חשוב לאבחנו מבעוד מועד ולטפל ללא דיחוי.
כלומר, ישנם ימים טובים יותר וטובים פחות.
הביטוי הנהדר הזה מזקק לתוכו את המציאות של כולנו.
החיים הם גלגל מרתק של חוויות טובות ושליליות, אתגרים, גבעות ומורדות. כמו בכל גלגל, לעיתים אנחנו למעלה ולעיתים, נמוך יותר.
הבו לי אדם אשר לא חווה קושי, או תקופות נמוכות בחייו ואופתע עד מאוד.
אני יודע, צרת רבים היא לעיתים נחמת טיפשים, אך הסיבה שאני מדגיש שוב ושוב את הנקודה הזו, היא מפני שמדובר בנושא טבעי לגמרי.
הבעיה מתחילה כאשר אנחנו חשים לכודים בגלגל אינסופי שאינו מתרומם, הפוגעת בחיינו וביכולתנו להצליח ולהתפתח.
במאמר זה נדבר על דיכאון, סוגי דיכאון שונים וההבדל בינם לבין שינויים במצב הרוח או עגמומיות, וכמובן כיצד נוכל לטפל בדיכאון באופן אפקטיבי.
הדיכאון, לצערי, הוא ללא ספק, מחלת המאה ה-21.
מחקר מרתק שפורסם לפני כמה חודשים על ידי עמותת לשמ"ה, לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, חשף עד כמה הדיכאון נפוץ בקרב האוכלוסייה בישראל.
על פי המחקר, יותר מחצי מהנשאלים מכירים אדם קרוב שסבל מדיכאון.
זאת ועוד, אחד מתוך שלושה ישראלים, העיד על עצמו כמי שסבל מדיכאון בעבר.
ואם שאלתם את עצמכם מהן הסיבות, הנחקרים ציינו מחלה, אהבה נכזבת, לידה וסכסוכים משפחתיים כסיבות העיקריות.
אין ספק כי החיים המודרניים מביאים עמם יתרונות רבים, אך מצד שני, גם טומנים בחובם אתגרים ומורכבות בחיי המשפחה וסביבת העבודה.
לחצים, מתחים וקושיי יום יומי, לצד טריגרים קשים יותר, כמו מחלה,
או אובדן של אדם קרוב, מביאים אותנו פעמים רבות "לקצה גבול היכולת".
באם נתקלתם באחד מן הסימנים המופיעים בכתבה הנוכחית, מומלץ לפנות אל איש מקצוע לצורך אבחון נכון ומדויק של סוג הדיכאון ואופן הטיפול בו.
קיימים מספר סוגים של דיכאון הנבדלים זה מזה בחומרתם, בתסמיניהם ובדרכי הטיפול.
לפניכם סקירה מקיפה של כל סוגי הדיכאון הקיימים בילדים ובמבוגרים:
הקרוי בשפה המקצועית גם "דיכאון קליני", הינו הפרעה אקוטית במצב הרוח, המלווה בסימפטומים רגשיים, גופניים והתנהגותיים. דיכאון מג'ורי אורך שבועיים רצופים לפחות, ולרוב נמשך לתקופה ארוכה יותר.
דיכאון מג'ורי מאופיין במספר תסמינים כגון: עצבות עמוקה, חוסר תקווה ויאוש, תחושה מתמדת של מצב רוח ירוד, מחשבות אשם וירידה בהערכה האישית ובביטחון העצמי, שינויים משמעותיים במשקל, מחשבות רבות על מוות והתאבדות היעדר עניין והנאה בפעילויות שונות, תשישות או חוסר אנרגיה רוב היום, נדודי שינה או שינה מרובה.
באם מופיעים לפחות 5 מהתסמינים הנ"ל, במשך לפחות שבועיים ברציפות, מומלץ לגשת לטיפול בדיכאון אצל מטפל CBT מקצועי באמצעותו ניתן יהיה לרכוש כלים העשויים לסייע בהתמודדות עם הדיכאון הקליני.
דיסתימיה המכונה גם הפרעת דיכאון מתמשכת או דיכאון כרוני,
היא סוג של דיכאון בעל נטייה מתמשכת (לפחות שנתיים ויותר).
ההפרעה מאופיינת בנטיה לדכדוך, עייפות, אנרגיה נמוכה, חוסר תקווה, הערכה עצמית ושינויים בתיאבון או בשינה.
הפרעה זו נוטה להיות חמורה פחות מדיכאון, אך זהו מצב כרוני, על אף שהאדם יכול לחוש במשך תקופות קצרות די טוב, ואף במצב רוח נורמלי.
דיסתימיה קיימת הן בילדים והן במבוגרים ובדרך כלל היא באה לידי ביטוי לראשונה בתקופת הבגרות הצעירה.
דיסתימיה יכולה להתפרץ על רקע אירועים שונים המתרחשים בחייו של האדם כגון: מוות של אדם קרוב, לחץ נפשי בעקבות אירוע מסוים וכו'.
בדיסתימיה, מופיעים סימפטומים של דיכאון מג'ורי, אך מה שמאפיין אותם הזמן הממושך במהלכו הם מופיעים.
במובן זה, ניתן להתייחס לדיסתימיה כאל הפרעה מתמשכת אך נסתרת, המלווה את האדם כמו תכונת אופי, ופוגעת לאט ובשקט ביכולתו לתפקד ולהסתגל לעולם.
חשוב לי להוסיף עוד כמה מילים על דיכאון בילדים, תחום שלא תמיד מקבל התייחסות מספקת.
כהורים וכאנשי מקצוע, חיוני להיות ערים לסימנים ולדעת להעניק טיפול בזמן.
על פי הנתונים, הדיכאון בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים עומד על בין 3-5 אחוזים.
בדומה לדיכאון אצל מבוגרים, הסימפטומים של דיכאון בקרב ילדים יכללו מצבי רוח, נדודי שינה, התפרצויות בכי, מחשבות על מוות וכדומה.
כמטפל קוגניטיבי התנהגותי בעל התמחות ייחודית בטיפול בילדים, אוכל לסייע לכם בטיפול בדיכאון הן ברובד המחשבתי והן ברובד ההתנהגותי.
לידה הינה אירוע משמעותי מאד, אליה נקשרים ביטויים חיוביים כגון התחלה חדשה, הרחבה של המשפחה והתרגשות רבה.
עם זאת, מחקרים מעריכים כי אחוז הנשים הלוקות בדיכאון לאחר לידה נע בין 5 ל- 15, כאשר בחלק מן המקרים, הנטיה לדכדוך או לדיכאון עשויה להופיע עוד במהלך ההריון.
דיכאון לאחר לידה יופיע בדרך כלל בחודשים הראשונים לאחר הלידה, החל ממספר ימים, דרך כמה חודשים וכלה בשנה שלאחריה.
בדומה לסוגי הדיכאונות האחרים, גם בדיכאון לאחר לידה טיפול מוקדם ככל האפשר, הינו יעיל יותר ויפעל לשיפור המצב במהירות רבה יותר.
כחמישים עד שמונים אחוזים מהנשים חוות תחושות של אי נוחות ובלבול, המלוות בפרצי בכי קצרים ובלתי מוסברים מספר ימים לאחר הלידה.
זהו מצב נורמלי של דכדוך לאחר לידה המגיע לשיאו 3-5 ימים לאחר הלידה, המאופיין בתחושות אי שקט, בכי ואי נוחות של היולדת.
במצב זה חשוב לתמוך ולעודד את היולדת הטריה, ולדאוג לה לשינה מספקת ולארוחות סדירות ומזינות.
כדאי לארגן מערך של תמיכה משפחתית וסביבתית לתקופה שלאחר הלידה, שתסייע לה להתמודד היטב עם שלל המשימות שלפניה, תוך חוזק נפשי ורגשי.
במקרים בהם הדכדוך נמשך יותר מעשרה ימים או פוגע ביכולתה של האישה לתפקד, יתכן שמדובר בדיכאון לאחר לידה.
נשים החוות דיכאון לאחר לידה, סובלות ממגוון סימפטומים לא פשוטים כגון:
מצב רוח ירוד, קשיי שינה (גם כאשר התינוק ישן), חולשה ועייפות קיצוניים, חוסר תיאבון, מאבדן עניין או הנאה גם מדברים שבעבר הביאו עימם הנאה, דאגנות יתר וחשש לבריאותו של התינוק.
במצבים של דיכאון, מחשבות על פגיעה בתינוק (כשלעצמן, הן מחשבות אופייניות ונורמליות לאחר הלידה) עשויות להיות מפחידות.
התופעות הללו עשויות להופיע בדרגות שונות של חומרה, ובנקודות זמן שונות, ממספר ימים לאחר הלידה ועד כשנה לאחריה.
אפרת היא אם "טרייה מאוד" ועייפה לא פחות.
כאשר היא נכנסה לקליניקה היא תלתה בי מבט עייף ומתוסכל.
אפרת הגיעה אליי לאחר שבחודשים האחרונים היא חווה קושי רב,
תשישות, מצב רוח עגום וחוסר אנרגיה.
וכך שיתפה אותי: "בשלוש השנים האחרונות עברנו טיפולי פוריות
קשים מאוד במטרה להיות הורים.
חיכינו והתאכזבנו וחוזר חלילה, כל כך הרבה פעמים שכבר קשה לי לזכור.
כאשר אורי סוף סוף נולד חשתי תחושות מעורבות ומבלבלות.
מצד אחד, אני אמא! סוף כל סוף, ואני כל כך שמחה ומאושרת, אך מצד שני,
אני תשושה ללא הפסקה, אין לי חשק לכלום ואני מרגישה עצבות בלתי פוסקת.
קיוויתי שהתחושות הללו יעברו, אבל כל יום שעובר אני רק מדוכאת יותר ויותר.
לכל אלו נלוות תחושות קשות של אשמה וייאוש,
הכיצד אינני מאושרת? הרי לתינוק הזה כה ציפיתי!?"
אפרת, ממש כמו אימהות רבות אחרות, חוותה דיכאון אחרי לידה, אחד מסוגי הדיכאון הנפוצים והמוכרים הקיימים כיום.
חשוב לדעת, כי בניגוד לתפישה השגויה, דיכאון לאחר הלידה עשוי להופיע אצל כל אישה ללא קשר לגיל, לגובה ההכנסה, למוצא או להשכלה.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
