אקוופוביה, או בשמה הנוסף פוביה ממים הינה פוביה ספציפית שמתארת פחד בלתי רציונלי ממים. הפחד יכול להופיע בכל מיני רמות, זו יכולה להיות חרדה כללית ממאגרי מים, מכניסה לים או לבריכה ובמצבי קיצון עלול האדם אף להיות חרד ממי המקלחת או שטיפת הידיים. תופעת הפוביה משתייכת לקבוצה הרחבה של הפרעות חרדה.
אני נוהג לקרוא להפרעה הזו "ההפרעה השקופה", כי היא כלל לא נפוצה ורבים מן הסובלים ממנה חוששים להודות בה.
עם זאת, לחשש ממים אין גיל, ונוכל לפגוש בה החל מילדים צעירים מאוד בגיל הגן ועד למבוגרים.
איתי, נער כבן 17, יצא לחופשה משפחתית באילת עם המשפחה המורחבת. במהלך הטיול המהנה, אחד מקרובי המשפחה דחף אותו בטעות לבריכה המים העמוקים. איתי, שלמרבה הצער לא ידע לשחות היטב, כמעט טבע בו במקום.
מציל בעל תושיה הוציא את איתי מהמים והעניק לו טיפול רפואי מציל חיים ברגע האחרון. מאותו האירוע, החל איתי לחשוש מכניסה לבריכה או לים ולא היה מוכן אפילו להתקרב אל מאגרי מים שונים.
אדם הסובל מחרדת מים עשוי למצוא את עצמו משקיע אנרגיה רבה בהימנעות ממצבים שעלולים לעורר אותה.
עצם ההימנעות מחזקת ומשמרת את ההתנהגות החרדתית, אשר משבשת את תפקודו הרגיל של האדם, ומעוררת בו מצוקה קשה.
בד"כ הפרעה זו מתפתחת בעקבות חוויה טראומתית כמו טביעה בים או בבריכה כמו במקרה של איתי, אך יש פעמים שהחרדה אינה קשורה לחוויה עצמה אלא יכולה להגיע בדרך עקיפה, למשל: כאשר ראינו אדם טובע או נמצא במצוקה במים, או בדרך עקיפה אחרת, כאשר הורים הדואגים יתר על המידה מזהירים רבות את ילדיהם מכניסה למים או משחייה.
אנשים הסובלים מהחרדה מבינים שהמים אינם איום ממשי לסכנה ולמרות זאת נמנעים מכניסה למים ומפעילויות כמו: שחייה, שיט ואפילו רחצה באמבטיה.
בדומה ליתר סוגי החרדה, גם בחרדת מים עשויים להופיע תסמינים פיזיים לצד תסמינים נפשיים, כמו נשימה מואצת, עלייה בלחץ הדם, דפיקות לב, רעידות, סחרחורות, הזעת יתר ועוד.
אדם הנמצא בחרדה ימצא את עצמו במצב של דריכות וינסה להגן על גופו ועל חייו ברמה קיצונית, כאילו הוא אכן עומד במצב של סכנה ממשית. כתוצאה מכך, תגרם לו מצוקה נפשית קשה ופגיעה באיכות חייו.
טיפול בפחד ממים מתבסס על התמודדות עם הפחד במקום להימנע ממנו.
הטיפול מתחיל בדרך כלל במקום רגוע שאינו מעורר את החרדה הקשה של האדם. יש חשיבות לפגישות מחוץ למים כדי לשנות את דפוס המחשבה שטוען שהמים הם מקום מסוכן, ולאחר מכן לבצע הבניה קוגניטיבית מחודשת של תפיסת המים.
אנשים מסוימים לא יחושו קושי להיכנס לים או לבריכה כל עוד הם מצליחים לעמוד ולהגיע לקרקעית. אחרים יחששו מהכנסת הראש למים, ויש אנשים בעלי פוביה בדרגה חמורה יותר שגם מקלחת או מקור מים אחר יכול לגרום להם למצוקה עזה.
לאחר הבנה מדויקת של אופי הפוביה, נוכל לבחון יחד את האמונות הנוגעות ליכולת ההתמודדות של האדם בתוך המים.
ננסה לאתגר מחשבות כמו:
"בתוך המים אין לי אוויר"
"אני לא בשליטה בתוך המים"
וללמד את המטופל להתנהל בתוך המים כך שתתאפשר לו תנועה נוחה וזורמת.
לאחר עבודה מחוץ למים, התרגול יעבור לים או לבריכה.
בבריכה או בים תתבצע חשיפה הדרגתית לכניסה למים, תוך לימוד מיומנויות ציפה, שליטה נשימתית וגופנית וגם הסתגלות לסביבה המימית.
אין טוב מלתרגל את המיומנויות שרכשנו על יבש גם במקום רטוב, ולכן השהות במאגר המים תמקסם את תוצאות הטיפול.
טיפול CBT הוכח מחקרית כיעיל ביותר בטיפול בחרדת מים. מטרת הטיפול היא להתמודד עם הפחד במקום להימנע ממנו.
הטיפול מתבצע באמצעות טכניקת הרפיה, שיחות וחשיפה בדמיון, תחילה בקליניקה עצמה במקום רגוע בכדי לבצע הבניה קוגניטיבית מחודשת של תפיסת המים כמקום מסוכן, ותפיסת המסוגלות העצמית כלא יכולה להתמודד.
במהלך הטיפול נלמד איך לשנות את המחשבה שמעוררת חרדה למחשבה הגיונית וריאלית יותר.
בסיום התהליך, המטופל יראה שאינו נמצא בסכנה כפי שחשב, ובנוסף יקבל כלים מקצועיים להתמודדות עם כל סוגי החרדות ואיכות חייו תשתנה מקצה לקצה.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
