החיים המודרניים מביאים עמם הרבה מאוד לחץ וסטרס. המירוץ הבלתי פוסק אחר ה-Doing עם הרבה פחות זמן ל-Being גובה את המחיר: רופאים מתריעים מפני הלחץ הרב של המטופלים, ידיהם של פסיכולוגים מלאות עבודה וקיימת עליה של עשרות אחוזים במכירות של תרופות הרגעה.
אם חוויתם פעם סיטואציה מלחיצה, שגרמה לדופק שלכם לעלות ולמנגנון ההזעה בגופכם לעבוד שעות נוספות, אתם ממש לא לבד.
במאמר הנוכחי נגלה מה בדיוק גורם לכך, מה מתחולל בגופנו כשאנו מצויים במצב מלחיץ, והכי חשוב – מה ניתן לעשות.
מצבי לחץ יכולים להגיע משלל כיוונים, החל מסיטואציה של הפתעה ועד לאירוע חריג שלא היינו מוכנים אליו, או אפילו אירוע כמו חתונה שכן היינו מוכנים אליו, רק גורם ללחץ מעצם היותו. בנוסף, ישנם מצבי לחץ מעט שונים, שמערבים תחושת חרדה הגורמת לתופעות בלתי רצויות בגופנו כמו הסמקה, בלבול, רעד בידיים, כאבי בטן ובעיקר הזעה.
כמו כן, חשוב להדגיש גם מספר מצבים שאינם מלחיצים, המגרים את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית בגוף כמו : מזג אוויר חם, אימון ספורטיבי או אפילו מזון שאנו צורכים המכיל תבלינים מסוימים.
בזמן שאנו נמצאים במצב של פעילות ספורטיבית, מערכת העצבים בגוף מופעלת וכך מביאה אותנו למצב של הזעת יתר בגוף גם באזורים שבדרך כלל אנו לא רגילים להזיע, כחלק ממנגנון הגנה שהגוף מייצר בכדי לקרר את הגוף.
כאשר הגוף נמצא במצב מלחיץ, מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה, כאשר היא אחראית להפעלת תגובת "הלחם או ברח" שמטרתה להתמודד עם מצב החירום. לא תמיד זה יהיה מצב חירום אמיתי, אך הגוף מתייחס אל המצב המלחיץ במלוא הרצינות. הוא מנתב את משאבי האנרגיה שלו באופן מלא לטובת לחימה באיום או בריחה. המערכת מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר את הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול. הורמונים אלו מביאים לפעילות לבבית מואצת, לקצב נשימה מהיר יותר, לפעילות מוגברת של מערכת העיכול ולשינויים גופניים נוספים שמסייעים לגוף להתמודד עם האיום.
כאשר מדובר בלחץ חולף, לרוב הגוף חוזר לעצמו בחלוף האיום, באמצעות המערכת הפאראסימפתטית, שתפקידה להפחית את הלחץ ואת קצב פעימות הלב. עם זאת, חשוב לדעת כי התמודדות במצבי לחץ מתמשכים, עלול לגבות מחיר כבד מהגוף.
כאשר אנו נמצאים במצב של חרדה, לחץ או מתח אנו מרגישים תחושת הזעה בגוף משום שתת המודע שלנו מרגיש בסכנה שמתקרבת ואז הגוף מכין את עצמו ל"קרב". סכנה זו אינה אמיתית כמובן.
כל זה מתרחש בדרך כלל כשיש איום ממשי, וזה יכול לקרות גם מאיום שהאדם מייצר לבד בדמיון. למשל: כאשר אתם שוכבים במיטה ורק מדמיינים שפורץ חדר לביתכם, אתם נמלאים דריכות ומתח כאילו זה קרה בפועל.
זו בדיוק הסיבה שאנשים חווים התקפי חרדה, מתח נפשי ופאניקה. כאשר מפרשים סיטואציה רגילה כחרדתית ומסוכנת, כתוצאה מכך מזיעים בצורה קיצונית וחווים פעימות לב מואצות ויתר סימפטומים, כאשר אחרים שיחוו את אותה הסיטואציה לא יחוו זאת כלל.
כאן טמון המפתח להתמודדות במצבי לחץ: שימו לב כמה כוח הדמיון שלנו גדול, ואיך ניתן לרתום אותו לטובתנו.
הרי המוח לא מבחין בין איום אמיתי לאיום בדמיון או בין אירוע שלילי לאירוע שלילי בדמיון ומגיב בדיוק באותה צורה. אז מה יקרה אם נתחיל לדמיין סיטואציות חיוביות?
אבל רפאל, אני שומע אתכם שואלים, אנחנו לא פנויים לדמיין סיטואציות חיוביות כשאנחנו במצבי מתח קשים…
פשוט מאוד ידידיי, עלינו לקבל את העובדה שאנו מזיעים במצבים כאלה, וחווים תופעות גופניות שונות. ויודעים מה? זה בהחלט יכול להשתפר ברגע שנקבל את התופעה הזו ונכיר בה. באופן כזה, נוכל להתרגל אליה ואז המצב הזה לא ייתפס כמשהו מאיים בתת ההכרה שלנו.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
