כולנו נלחצים, לפחות ממשהו ולפחות בחלק מן הזמנים.
במונח לחץ אנו נעזרים בבואנו לתאר חשש שמפעם בתוכנו מפני משהו רע שעלול לקרות לנו – פיזית או נפשית.
מצב של חרדה מופיע כאשר הפחד עולה קומה, והאדם לוקח את הלחץ צעד קדימה ומתחיל לדמיין תרחישים שליליים שיתרחשו בעתיד.
כאשר אירוע נקודתי גורם לחרדה אמיתית, והאדם עושה כל מאמץ להמנע מלהחשף למציאות המפחידה אותו, הוא כבר הגיע למצב של חרדה, המשתלטת בקלות על חייו, ומגבילה את פעילותו ותפקודו עד לכדי שיתוק.
מה ההבדל המהותי בין לחץ וחרדה?
וכיצד מתמודדים עם החרדה כאשר היא מופיעה, ברמה הרגשית והפיזית? בכתבה הנוכחית תקבלו שלל כלים וטיפים משולחן העבודה שלי כמטפל קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות אישית.
קיימים כמה סוגי לחץ בחיינו.
ישנו לחץ לפני הופעה או פחד במה, שהם לחצים תקינים וחיוביים, מה שנקרא לחץ חולף .
לעומת זאת קיים לחץ ממושך העלול לגבות מחיר כבד מגופנו ולהשפיע על מערכת השריר והשלד, המערכת האנדוקרינית, מערכת הנשימה, העיכול, החיסון ועוד.
כשלחץ מתחיל להשפיע על הבריאות הכללית שלנו ועל מערכות היחסים, זה הזמן לפנות לעזרה.
בדרך כלל כשיש לנו איזו בעיה אנחנו נוטים להדחיק או להתעלם ממנה, מנסים להזיז אותה מקו המחשבה שלנו.
הדחקה והתעלמות ממנה לא תפתור את הבעיה, ולרוב רק תחמיר אותה יותר.
כאשר הלחץ מחמיר, האדם מעוניין לעשות מעשה, אך נמנע מלעשותו בעקבות פחד שתוקף אותו.
סביר להניח שהוא יעשה "שמיניות באוויר" כדי לא להתקל במצב המעורר בהם את אי הנעימות והפחד, ואף ינסה להסתיר ולהעלים מעין כל רואה את עצם העובדה שהוא סובל מפחדים בכלל.
אבל שימו לב – הצד השווה של כל הפחדנים למיניהם הוא, שבגלל החשש שלהם הם יעשו כל מאמץ להמנע מאי הנעימות ולהתחמק ממפגש פנים אל פנים עם הפחד שלהם.
בהחלט כן. לחץ גורם לנו לנוע ומעניק לנו גם מוטיבציה להשיג דברים בחיים.
צריך להבדיל בין לחץ מתון למתח – לחץ בריא גורם לנו להציב יעדים, להניע את עצמנו ולהתקדם להצלחה.
לעומת זאת את המתח, האדם חווה באופן יותר מאתגר ולעיתים אף קשה –
מתח יכול להוביל לשלל סימפטומים פיזיים לא נעימים.
אדם יכול לתפקד בזמן מתח, אך הדבר עלול לעלות לו במאמץ רב.
אנשים שונים יילחצו מדברים שונים: יש הנלחצים ממצב כלכלי, יש ממשפחה, ויש מחברים ואפילו ממצב ביטחוני, כולם מגיבים ללחץ בדרכם שלהם, אין סיפור אחד. אין דרך אחת לפעולה.
גורמים שונים למתח יכולים להגיע מאירועים מסויימים, או כאשר אנו מנסים להוכיח יותר ממה שאנו יכולים.
לכל אחד רמת לחץ שונה, כל אחד מושפע מכיוון אחר הבנוי ממבנה האישיות ומהתנסות העבר שלו.
מסקנה? אל תלחיצו את עצמכם עוד יותר מכך שאתם לחוצים. התגובה שלכם היא טבעית ונורמלית, והכי חשוב – יש דרכים איכותיות שיכולות לסייע מאוד.
בהחלט. לחץ וחרדה מתחילים בראש, מחשבות לא רציונליות, מכלילות הנעות בין קצוות ללא אמצע, מובילות את האדם לתחושה של חוסר אונים, או פחד מול סכנה (שלא קיימת) העלולות להוביל להפרעה בתפקודים שונים או הימנעות, פגיעה בתפקוד החברתי וכדומה וכך גורם השפעה על הנפש שלנו בסופו של דבר.
הלחץ עלול לפגוע על בריאותינו, גופנו מרגיש את הסכנה ומשאיר אותנו בעירנות תמידית מה שגורם לגופנו בעיות בריאותיות ואף למחלות כגון: סחרחורות, כאבי שרירים, מחלות לב ורעידות.
אם הלחץ או הפחד הגיע למצב בו אתם נמנעים מהסיטואציה מעוררת החרדה, לדוגמא: אדם שמתחמק מלהוריד את פח האשפה למקום המיועד בעקבות חשש מחתולים, ובהמשך החשש הזה ישפיע עליו ברבדים נוספים: בבחירת מגוריו, במקום עבודתו ובמקומות אליהם הוא ילך, זה הזמן לפנות לטיפול מקצועי בחרדה.
אני תמיד מעניק למטופלים שלי טיפ יעיל משולחן העבודה להתמודדות עם לחצים וחרדות, והוא למעשה הסתכלות על החרדה כמו חברה טובה, אך דרמטית מאוד. כזו שעושה עניין מכל דבר. לכל אדם יש פחדים וחרדות, אולם אצל הסובלים מחרדה ההסתכלות הופכת להיות דרמטית יותר מהרגיל. למעשה, החרדה היא סך הכל חברה טובה שדואגת לכם מאוד, וזה בסדר.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
