הם תמימים, אותנטיים, חמודים, לעיתים קצת שובבים הילדים שלנו, וכהורים קשה לדמיין מצב בו הילד הקטן שלנו סובל מחרדות.
הרי אנחנו זוכרים בבירור, איך הבית הואר כאשר הבאנו אותו מבית החולים הביתה לאחר הלידה. לא ייתכן שבגיל כה קטן הוא יסבול מחרדות. חרדות הן מנת חלקם של מבוגרים, והרי נדיר למצוא חרדות אצל ילדים, לא?
זה נכון, רבים סבורים שחרדות שמורות למבוגרים בלבד, אך המציאות מראה אחרת. ילדים סובלים מחרדות לא פחות ממבוגרים, ולמעשה את שורשי חרדת המבוגרים ניתן לזהות היטב כבר בגיל הילדות וההתבגרות. על אף שרבים מהמטפלים ומהפסיכולוגים בכל רחבי העולם מכירים בכך שבשנות הילדות והבגרות נזרעים זרעי החרדה, אבחון תסמיני חרדה בילדים הוא מורכב יותר מאבחון חרדה בקרב מבוגרים וזאת מ-2 סיבות עיקריות:
ילדים צעירים טרם פיתחו את מלוא היכולת הקוגניטיבית שלהם, וגם כישורי התקשורת הבינאישית שלהם עודם מוגבלים.
משכך הם מתקשים להביא לידי ביטוי את האופי העמוק והמדויק של הרגשות שלהם, ובמיוחד מתקשים לבטא את החרדה במילים ברורות.
חרדות אצל ילדים והתנהגות שהיא חרדתית מעט, היא חלק טבעי בהתפתחות התקינה של ילדינו.
אנחנו לא מופתעים לנוכח ילד בוכה ביומו הראשון בגן, כאשר הוא נפרד בפעם הראשונה בחייו מאימא ואבא. אנחנו גם מקבלים באהבה, הכלה והבנה את הפחד של ילדים מהחושך וכדומה.
אלו הן חרדות מקובלות ובדרך כלל הן חולפות מעצמן, עם הזמן.
אך יש הבדל בין חרדה התפתחותית תקינה ובין חרדה מזיקה, וכאשר החרדה אינה תקינה חשוב לזהות, לאבחן ולטפל בה בהקדם, כי התערבות טיפולית מקצועית מוקדמת יכולה להשפיע על כל היבט בחייו של הילד, ואף לקבוע את עתידו כמבוגר.
פחד הוא תגובת המוח האנושי לסכנה ממשית וברורה והוא מתפתח אצלנו כבר בגיל הינקות.
פחדים עוזרים לנו להימנע ממצבים מאיימים ומתרחישים מסוכנים, ובשורה התחתונה – הם מאפשרים לנו לשרוד, לשמור על חיינו ולהסתגל לסביבתנו.
לעומת זאת, חרדה היא תגובה פחות סתגלתנית. היא מתעוררת לנוכח סכנות עתידיות, הכללות או סכנות מדומיינות, והיא מפריעה לתפקוד הסדיר והיומיומי.
כאשר החרדה הופכת לפתולוגית נראה התנהגות נמנעת מתמשכת ונרחבת הקשורה למצוקה או ליקוי סובייקטיבי.
כפי שציינתי קודם לכן, קיים קושי לזהות חרדות בילדים. הם מתקשים להסביר לנו, המבוגרים, וגם לעצמם את הרגשות שמציפים אותם.
לכן בדרך כלל חרדות בילדים מובעות באופן שאינו מילולי, ובעיקר דרך התנהגות ותסמינים פסיכוסומטיים (תחלואה גופנית בשל בעיות נפשיות).
תסמיני חרדה שכיחים בילדים:
כאשר מזהים תסמינים אלו בילדים בתכיפות נמוכה, אז הם נורמטיביים, במיוחד הם מתעוררים לאור חוויות ומצבים חדשים, אולם אם תסמינים אלו תכופים, ממושכים וקיצוניים יותר, כדאי לבדוק לעומק מה מקורן של החרדות ולקבל עזרה טיפולית.
אז אם אתם שמים לב שהילד שלכם חרד יותר בהשוואה לילדים אחרים בגילו, אם החרדה גורמת לילד להימנע מלהשתתף בפעילויות חברתיות שגרתיות בבית הספר, בגן ובבית, אם אתם רואים שהחרדה מפריעה לילד לתפקד ככל הילדים וחושדים שאין הלימה בין הפחדים של הילד לבין המציאות, ייתכן מאוד שהילד שלכם סובל מחרדות.
למרות שתסמיני חרדה בילדים יכולים להיות דומים, מקורה של החרדה יכולה להיות שונה בכל ילד וילדה, כי כל ילד הוא עולם שלם העומד בפני עצמו.
לעיתים מקור החרדה הוא בעיות הורים בבית, לעיתים הפרעות קשב וריכוז מחוללות חרדה בילדים ופעמים אחרות חרדה מתפתחת בשל אירוע טראומתי, למשל בריונות או אלימות במסגרת החינוכית או לאחר חוויית כשלון.
עילאי היה בראשית כיתה ה' כאשר אימו דפקה לראשונה בדלת הקליניקה שלי. ידה האחת החזיקה בכף ידו של עילאי וידה השנייה אחזה בתיק עסקים מהודר. ניהלנו שיחת הכרות קצרה והיה ניכר שאמא של עילאי מודאגת מאוד ממצבו אך גם ממהרת לעבודה.
בפגישה הראשונה עילאי היה מכונס בעצמו, ביישן, מיעט לדבר ומבטו פנה מטה, לכיוון הרצפה.
לאחר מספר מפגשים טיפוליים בשיטת CBT עילאי החל להיפתח בפניי.
הוא סיפר שבביתו מחנכים אותו למצוינות ומושלמות, וממילא שהוא מביא ציונים יותר נמוכים, הוא מקבל גערה מידית.
יתרה מכך, הוא היה בטוח שמכאן והלאה הוא צפוי להיכשל שוב ושוב במבחנים בכל המקצועות, כי אם קיבל ציון נמוך הוא פשוט "לא שווה".
העובדה שעילאי חי בבית הישגי עם הורים המעודדים מצוינות והצטיינות רק האדירה את המצוקה והחרדות שלו. המצוקה שהביע עילאי היא ממשית. היא הפגישה אותו בפעם הראשונה עם תחושת כישלון, תחושה שהיא קשה לכל אחד ואחת בכל גיל. בגלל המצוקה והחרדה מהעתיד עילאי החל להשקיע פחות בלימודים, לפגוש פחות חברים והוא התקשה לקום וללכת לבית הספר מדי בוקר. סיפורו של עילאי אינו יוצא דופן.
ילדות וילדים רבים מרגישים בדיוק כמו עילאי לנוכח חוויית כשלון ראשונה: אין טעם לנסות ולהצליח כי הכשלון אורב ממש מעבר לפינה, אז למה לטרוח בכלל?
במהלך הטיפול עם עילאי הצלחנו לבודד את אירוע הכישלון ולהגדיר אותו כאירוע נקודתי וחד פעמי.
ראינו שעילאי מצטיין במקצועות אחרים ושבעבר קיבל ציונים טובים גם בחשבון עד שהוא החל להאמין שיש לו סיכוי טוב להצליח במבחנים הבאים בחשבון.
כמטפל קוגניטיבי התנהגותי שמאחוריו ניסיון טיפולי רב אני יודע שיש מה לעשות במקרה בו נתקלים בחרדות אצל ילדים.
ניתן לטפל ולהכחיד את אותן חרדות בעזרת טיפול ממוקד ושינוי דפוסי החשיבה.
עם הכלים הטיפוליים הנכונים ילדים יכולים לשנות את דפוסי ההתנהגות, המחשבות והרגשות שלהם ולהיפרד מחרדות ופחדים מעכבים.
כעו"ס קליני ופסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי אני פוגש במהלך עבודתי ילדים רבים עם חרדות ומצוקות שונות.
החדשות הטובות הן שבניגוד למבוגרים, שאצלם דפוסי החשיבה וההתנהגות מוטמעים עמוק יותר, נפשם של ילדים היא רכה, גמישה ומקובעת פחות. ילדים פתוחים יותר לשינוי ואפשר, ואפילו כדאי, לטפל ולמגר חרדות ופחדים,
רגע לפני שהם הופכים לדפוסים מחשבתיים קבועים והרסניים המנהלים אותם.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
