חרדה חברתית משתייכת לקבוצת הפרעות החרדה, ובבסיסה עומד הפחד מפני השפלה, מבוכה פומבית והערכה שלילית על ידי אחרים.
פחד זה, מביא להימנעות מסיטואציות הנתפסות כבעלות פוטנציאל למבוכה עצמית כגון אכילה עם חברים, דיבור מול קהל, יציאה לדייטים, ראיון עבודה ובמקרים קיצוניים אחרים עד כדי הסתגרות בבית ומניעת כל אינטראקציה עם העולם.
כשלא ניתן להימנע מסיטואציות חברתיות מסוימות, הם חווים מצוקה משמעותית שמתבטאת בתסמינים פיזיים כגון: דופק מהיר, הסמקה, גמגום, הזעת יתר, צמרמורת, בחילות, סחרחורת, מתח בשרירים, תחושת חנק, קוצר נשימה, גלי חום וקור ותסמינים נוספים.
מה ניתן לעשות מול חרדה חברתית? ואילו כלים אני מציע להתמודדות עם ההפרעה? במאמר הנוכחי אנסה לענות על רוב השאלות הנפוצות.
אפרת זומנה לראיון חשוב בחברת הייטק נחשבת אליו התכוננה זמן רב.
היא היתה מוכנה כמעט לכל שאלה, ויצאה מהבית חדורת מטרה ובטחון.
כאשר הגיע הרגע המיוחל, ואפרת ישבה מול המנהל ושני הסמנכ"לים, היא הרגישה יובש ומחנק בגרון ולא הצליחה להוציא כמעט מילה.
עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית, העולם מלא בתרחישים שליליים. הם טרודים באופן לא מודע מהאופן בו הם נתפסים בעיני אחרים.
החשש שלהם הוא עוצמתי עד כדי כך שהם לא מסוגלים להביא את עצמם כפי שהם בפני ציבור אנשים.
שכיחות ההפרעה עומדת על 7%, והיא נפוצה יותר בקרב נשים. ההפרעה נוטה להופיע בגיל ההתבגרות ושכיחותה יורדת עם העלייה בגיל. חשוב לזכור כי הגורם שמעורר את החרדה אינה הפעולה עצמה, אלא ביצועה בפני אנשים אחרים. במקרים רבים, החששות מפני מבוכה או תפקוד לקוי אינם משקפים את המציאות ונוטים להיות מוגזמים, אך לעיתים עשויה הנבואה להגשים את עצמה, ועוצמת החרדה עלולה להביא לתפקוד לקוי ולפגיעה בתחום החברתי, המקצועי והלימודי.
חרדה חברתית כללית – פחד משמעותי ברוב המצבים החברתיים, המביא להימנעות או למצוקה משמעותית במרבית הסיטואציות הכרוכות באינטראקציות חברתיות, כגון: השתתפות במפגשים חברתיים, עניית תשובה באמצע שיעור ועוד.
חרדה חברתית ייחודית – מתאפיינת בעיקר בפחד ממצבים חברתיים נקודתיים אשר מעוררים חשש מהשפלה, כמו פחד במה או אכילה בציבור.
הסובלים מסוג חרדה זה עשויים לתפקד בצורה סבירה במרבית הסיטואציות החברתיות, אך להימנע או לחוות מצוקה רבה בסיטואציה חברתית ספציפית. חרדה חברתית עשויה להביא לפגיעה בתפקוד בתחום החברתי והתעסוקתי, אשר עלולה להביא להתפתחותן של הפרעות נלוות כמו דיכאון.
עבור הסובלים מחרדה חברתית, המחשבה כי הם עשויים "לפשל חברתית", היא הרת אסון ממש. הם לא מסוגלים להתמודד מול הסיכוי הקלוש כי הם לא יהיו אהודים או חלילה יהוו מושא ללעג.
אך כאשר נפרק את הסיטואציה לעומק – האם מדובר באסון של ממש?
האם אכן ישנה דרך להיות אהוד על כל האנשים באופן טוטאלי?
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית טוענת כי קיים קשר בין המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו. לכן בטיפול, המטופל למד לזהות בהדרגה את דפוסי החשיבה הקטסטרופליים הגורמים לו להרגשה המעיקה ובעקבותיה להתנהגות הנמנעת ולהטיל בהם ספק.
מחשבות כמו:
"אם אדבר מול קהל כולם יחשבו שאני טיפש/ה"
"אני בטוח שאגמגם ואז יצחקו עלי" והחלפתן במחשבות אדפטיביות תוך שילוב של עבודה התנהגותית וחשיפה הדרגתית לסיטואציות מעוררות חרדה ללא התנהגויות הביטחון האוטומטיות.
חשפו את עצמכם לסיטואציות חברתיות בהדרגה מהקל אל הקשה. ככל שתחשפו יותר, כך החרדה תפחת יותר ויותר, ותחושו הקלה בתסמינים הגופניים.
בנוסף, גם אם אתם מרגישים/חושבים שלא הייתם במיטבכם אל תלקו את עצמכם. ההלקאה יכולה להחמיר את מצבכם ולגרום לכם פעמים הבאות להימנע כליל ממצבים חברתיים, זכרו שאתם עושים תמיד את הטוב שאתם יכולים!
הקליניקה לטיפול רגשי ונפשי בבני ברק ובראש העין, היא קליניקה דיסקרטית, בה כל מטופל, עם כל השקפת עולם מתקבל בשמחה ובברכה. מטופלים חילונים, דתיים או חרדיים שמגיעים אליי, מרגישים מאוד בנוח לפנות, להתייעץ ולקבל את הטיפול המקצועי והמתאים עבורם.
אם אתם מתמודדים עם חרדה חברתית, אינכם לבד. צרו קשר עם רפאל זמיר על מנת לקבוע טיפול קצר יעיל וממוקד בחרדה חברתית.
מוכנים לתחילתו של מסע חדש בחייכם?
